לשון הרע והזכות לפרטיות:
משרדנו מייצג בתביעות בנושא לשון הרע, תביעות דיבה, שיימינג בכל מדיה, ובכל ערכאה או הליך. משרדנו מייצג בהליכים למתן סעד לחשיפת פרטיו של גולש שהפר זכויות אלה, בתביעות או בהגנות בתביעות הקשורות לזכויות אלה.
כמו כן משרדנו מייצג בתביעות שבהן נפגעה פרטיותו של אדם בכתבה, בסרט, בספר, ברשתות בחברתיות, וואטסאפ, פייסבוק וכו'.
אנו חיים היום בעידן שבו פרטיותו של אדם, וגם שמו, הם שבריריים כפי שלא היו מעולם. הקלות הבלתי נסבלת שבה יכול כל אדם לפגוע בשמו או בפרטיותו של אדם אחר היא עצומה, ונזקיה עלולים להיות בלתי נתפסים, החל משמו הטוב והמוניטין, נזקים נפשיים והיו אף מקרים שעלו בחייהם של בני אדם. הגבולות בתחומים אלה מוגדרים במשפט ובחוק מחדש בכל יום בהתאם למציאות, ועולה הצורך לשמור עליהם אל מול התחדשותה הפורצת של המדיה, ועדיין לשמור על הצד השני של המטבע, שהוא חופש הביטוי. מדובר באיזון אינטרסים עדין ביותר שבתי המשפט בארץ והעולם מתמודדים איתו השכם וערב, והעידן החדש מעורר אתגרים חדשים.
צילמת מישהו ללא ידיעה, האם אפשר לפרסם את התמונה?
החוק בארץ לא נותן תשובה חד משמעית בעניין ויש בכך יתרון.
אנחנו תמיד בוחנים את נסיבות המקרה על פי קריטריונים כמו למשל:
- לשם מה פורסמה התמונה?
- מי הרוויח מהפרסום? וכמה?
- האם בעצם הפרסום יש פגיעה באובייקט הצילום?
ואם לקחת את הסיכון בכל זאת ופרסמת, אילו דרכים יש לך כדי להגן על עצמך?
ראשית כדאי תמיד להתייעץ מראש, זה זול, יעיל וחכם יותר.
הזכות לפרטיות אל מול חופש הביטוי – חופש הביטוי שלך מסתיים במקום שהפרטיות שלי מתחילה
לאחרונה אנחנו עדים לניסיונות של בתי המשפט ברחבי העולם להגדיר מחדש את הזכות לפרטיות. האם זה בגלל הפייסבוק, הסלפי, הרצון העז לחופש ביטוי מוחלט?
חופש הביטוי
נראה שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים רוצים להישמע, להתפרסם, לומר את מה שיש להם, לנקוט עמדה.
אפשר לייחס זאת לעובדה, שהתפתחות הטכנולוגיה הביאה עימה מגוון רחב של אפשרויות לביטוי עצמי מחד וחשיפה רחבה מאוד מאידך. בתוך שעות ספורות קליפ שיצרת יכול להפוך להיות קליפ ויראלי, שכולם ידברו עליו, וגם עליך.
הפיתויים לפרסם דברים שיש בהם כדי למשוך קהל הם גדולים ורבים, והיום הרצון להתפרסם אפילו ליום אחד הוא עצום.
יש שיעודדו זאת. יש שיגידו שיכולתו של אדם פרטי להתבטא היא בעצם מה שמגדיר אותו כאדם אינדיבידואל. למעשה מדובר בזכות יסוד שנקראת: "חופש הביטוי", והיא הוכתרה לא אחת כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה".
ואכן, במשטרים קומוניסטיים וטוטליטריים אסור לאדם הפרטי לומר כל כך הרבה דברים, עד שנדמה שהאדם מפסיק לחשוב באופן עצמאי, והופך להיות קורבנה של השיטה.
ואילו במשטר דמוקרטי מתנוסס לו קודם כל דגלו של חופש הביטוי. לכל אחד עומדת הזכות להביע את עמדתו ולומר את דעתו.
אך כאן עולה השאלה עד כמה מוחלט החופש?
האם ניתן לפרסם תמונות עירום של בת זוגך, משום שרצית לבטא את יצר הנקם שלך?
הזכות לפרטיות
אל מול חופש הביטוי עומדת הזכות לפרטיות.
הזכות לפרטיות היא מהחשובות שבזכויות האדם בישראל, ופגיעה בפרטיות נחשבת לפגיעה בכבודו של אדם. כי הרי יש בכך משום שימוש באדם לצורך השגת מטרה אחרת, והרי האדם אינו חפץ ואין להשתמש בו באמצעי להשגת מטרות אחרות. מעבר לכך תחושת הפרטיות חשובה לאדם כדי לשפר את רווחתו האישית ולאפשר מימוש עצמי מירבי. לכל אדם יש את הזכות לבנות את עולמו כרצונו, ודבר זה לא יכול להתממש אם הוא חשוף לעיני כל ולדעותיהם של אחרים עליו.
אך הזכות לפרטיות היא גם זכות עמומה, ולא ניתן לדעת בבירור היכן היא מתחילה או מסתיימת.
כמובן שישנם מצבים של פרטיות קלאסית כמו מעשיו של אדם בביתו, תוכנן של שיחות טלפון או של דואר סגור, סוגי מידע כמו מצבו הרפואי של אדם או חיי המין שלו. כאשר אדם זר יתערב ללא רשות בתחומים אלה נרגיש שפרטיותנו נפגעה.
אך מה קורה כאשר הזכות לפרטיות מתנגשת עם זכות אחרת כמו זכות הקניין או הזכות לחופש הביטוי?
זכותו של אדם לספר את חייו
בימים אלו התפרסם מקרה מרתק שבו בית המשפט הורה לגנוז ספר רומן בדיוני, משום שיש בו פגיעה בפרטיותה של התובעת.
בית המשפט הסיק שלמרות העובדה שהספר מתיימר להיות רומן בדיוני, הוא מכיל פרטים מזהים של גיבורת הספר, שמשפחתה וקרוביה יכולים לזהות אותה באופן מוחלט, כמו למשל מקום לימודיה ומקום עבודתה. הסופר לא טרח לטשטש עובדות אלה.
מצד שני, חשף הסופר בספרו מכתבים שכתבה, את הסודות שסיפרה לו בחדרי חדרים, ואת מאווייה הכמוסים ביותר.
בית המשפט העליון אף הדגיש שלחופש היצירה יש מעמד מיוחד של הזכות לחופש הביטוי, והכרחי לאפשר התהוותה של יצירה במדינה דמוקרטית, משום שיש בכך תרומה להחלפה והתפתחות של דעות.
אך במקרה זה החליט השופט נועם סולברג כי הסופר פגע בפרטיות באופן כל כך קשה שיש לגנוז את הספר ולפצות את התובעת.
בעיקר התמקד בית המשפט העליון באחריות שיש לסופר כלפי התובעת. בהיותם בני זוג ידועים בציבור, התפתחו ביניהם יחסי אמון שאפשרו יצירת אינטימיות וחשיפת ה'אני' האמיתי. הסופר פגע ביחסי האמון בעצם פרסום הספר והדברים שנאמרו ביניהם בהיותם בני זוג.
כדי להבחין, בארה"ב בית המשפט אישר פרסום של כתבה על שחקן כדורגל שקיים יחסים עם שתי נשים בו-זמנית, משום שלא נבנו ביניהם יחסי אמון, היה מדובר ב"סטוץ". אבל יש לזכור שבארה"ב מעמדה של הזכות לחופש הביטוי גבוה מהזכות לפרטיות.
זכותו של אדם לפרסם את תמונותיו
לאחרונה אנחנו עדים לתופעה שנקראת "פורנו נקמה". אוהבים מאוכזבים שמפרסמים תמונות אינטימיות של בני זוגם לשעבר ברשת.
בית המשפט בגרמניה
סופו של קשר רומנטי לעולם אינו קל, אבל המנהג העכשווי של בני זוג לשלוח אחד לשנייה ולהיפך תמונות עירום מסבך את העניינים אפילו יותר. לא מעט מקרים מסתיימים ב"פורנו-נקמה", המנהג הנלוז של אוהבים מאוכזבים להפיץ את התמונות האינטימיות של האקסים ברשת. בשבוע שעבר החליט בית משפט בגרמניה לנסות למנוע מקרים כאלה על ידי פסיקה תקדימית המחייבת מחיקת תמונות אינטימיות אם אחד מבני-הזוג מבקש זאת,
הפסיקה של בית המשפט הגבוה בעיר קובלנץ שבמדינת הסן במרכז גרמניה הגיעה בעקבות תביעה של צעירה מחברה-לשעבר למחוק את כל תמונותיה. לאורך מערכת היחסים של השניים כיכבה הבחורה בתמונות וסרטונים רבים שצילם החבר הצלם, וחלקם היא אף צילמה עבורו בעצמה. אך כאשר נפרדו היא טענה כי עליו למחוק כל חומר מצולם בו היא מופיעה, מאחר והיא לא מסכימה שהוא יחזיק בו.
בית המשפט קבע כי על האקס למחוק את החומרים האינטימיים של בת הזוג לשעבר לפי בקשתה, מאחר וזכותה לפרטיות גוברת על זכות הקניין שלו על החומרים שצילם. עם זאת, את התמונות הלא-אינטימיות קבע בית המשפט כי הצלם רשאי לשמור, מאחר שלצילומים כאלה "פוטנציאל קטן, אם בכלל", לסכן את התובעת. שווה לציין בהקשר זה כי לפי החוק בגרמניה החזקה ושימוש בתמונת אדם ללא הסכמתו אסורה, כך שעם החידוש באפשרות למשוך הסכמה לצילום באופן רטרואקטיבי, חייב היה השופט להציב גבולות לכלל, כדי למנוע גל תביעות של מצולמים נגד צלמים בטענה כי הם מתחרטים על הסכמתם להופיע בתמונות.
החוק מעניק לנו מצבים חריגים נוספים בהם ניתן לעשות שימושים ביצירה מבלי לקבל היתר, אך לשם כך מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך-דין.