זכויות יוצרים

זכויות יוצרים:

ליוצר של יצירה יש נכס בידיו. הנכס הוא קניינו הרוחני, והוא כולל אגד של זכויות, שנחלקות לזכויות כלכליות וזכויות מוסריות.
בעמוד זה אעסוק בזכויות הכלכליות, אך לפני כן, יש להתעכב רגע על הגדרת ה"יצירה" על פי החוק.

מהי "יצירה"?
החוק פורס את הגנתו על ביטוי של רעיון ולא על רעיון בלבד. נשאלת השאלה מתי הופך רעיון לביטוי?
לכך אין תשובה בחוק, וגם בפסיקה של בית המשפט ניתן לראות שלסוגיה זו אין פתרון מתמטי.
החוק דורש מקוריות – שהיוצר יהיה המקור של היצירה, ויצירתיות – הדרישה ליצירתיות היא מינמאלית.

מהו היקף ההגנה על יצירה?
תקופת ההגנה של החוק היא ככלל 70 שנה אחרי מות היוצר. ישנם חריגים לכלל זה כמו למשל, תקופת זכויות היוצרים בתקליט, לעצם ההקלטה (מאסטר) היא ל – 50 שנה מיום הפקתו.

זכות יוצרים הנה זכות טבעית השייכת ליוצר, ומעניקה לו את הזכות להיות היחיד שיעשה בה שימוש, או יתיר בה שימוש לאחר.

ההגנה מתפרסת על פני כל העולם, בניגוד להגנות על סימני מסחר, מדגמים או פטנטים, שמשך ההגנה מוגבל למספר שנים ובמדינה בה בוצע הרישום בלבד.

מה נחשב ל"שימוש מפר"?
זכות היוצרים גם אוסרת את השימוש ביצירה על ידי מי שלא קיבל היתר לכך מאת בעליה. סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים, פורט לפרטים את השימושים המותרים לבעל זכות היוצרים וקובע, כי מהותה של זכות היוצרים ביצירה היא הזכות הייחודית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, על פי טיבה. הסעיף מונה את הפעולות המותרות רק לבעליה של זכות יוצרים, בהן:
(1) העתקה
(2) פרסום
(3) ביצוע פומבי- ביצוע בפני קהל. בית המשפט קבע שגם השמעת שיר במלון היא ביצוע בפומבי.
(4) שידור
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור – זוהי זכות שנולדה עקב ההתפתחות הטכנולוגית. כאן אין צורך בקהל, אלא ניתן להסתפק בעובדה שהיצירה מועמדת לצפיה באמצעים שונים אלחוטיים.
(6) עשיית יצירה נגזרת – הזכות כוללת עיבוד היצירה, תרגום, Remake, ספינאוף, עונות נוספות וכדומה.
(7) והשכרה.

מטרת החוק היא להגן על זכות היוצר ביצירתו, באופן האוסר על אחר, לעשות שימוש ביצירה, ללא היתר.

איסור השימוש, חל על חלק מהותי ביצירה, כעל כולה, ולמפר לא תעמוד ההגנה שעשה שימוש "רק" בחלק מהיצירה.

הכלל הוא שהיוצר של היצירה הוא הבעלים הראשון ביצירה. לכלל יש חריגים, למשל בעבודה מוזמנת של המדינה, או ביחסי עובד-מעביד.

יוצר יכול להעביר את זכויותיו הכלכליות, כולן או חלקן לאחר. למפיק, למזמין וכדומה, והוא יכול גם להעניק רישיון בלעדי או שאינו בלעדי. החכמה היא לעשות זאת תוך ניהול משא ומתן חכם, ולדעת את שווי זכויותיך כיוצר.

ההבדל בין העברה למתן רישיון הוא בעיקר בעובדה שבהענקת הרישיון, הזכויות עדיין נותרות בידי היוצר.

העברה והענקת רישיון יכולות להיעשות במסמך בכתב בלבד.

היום בעידן האינטרנט נוצרים עותקים זמניים במהלך כל פעולה, ונוצר מתח קבוע בין החופש למידע לבין השמירה על זכויות היוצרים.

הזכויות המוסריות של היוצר:

ליוצר של יצירה יש נכס בידיו. הנכס הוא קניינו הרוחני, והוא כולל אגד של זכויות, שנחלקות לזכויות כלכליות וזכויות מוסריות. בעולם מוכרות 2 זכויות מוסריות עיקריות:

(1) זכות האבהות – היא הזכות לקרדיט.

(2) הזכות לשלמות היצירה – היא הזכות שלא יעשו שימושים או שינויים שפוגעים ביצירה.

מבחינה תאורטית ההצדקה לזכות המוסרית היא תיאורית האישיות מכתביו של הגל וקאנט. תיאורית האישיות מצדיקה שליטה של אדם בנכסיו, ורואה בכך מימוש של האישיות שלו בעולם החיצון, ולכן זה מבטא אותו ומעניק לו את החופש שלו.

מתאוריית האישיות התפתחה הגישה שיש להעניק ליוצרים צרכים מיוחדים, משום שהיצירה משקפת את הזהות, הרצון וה"אני" של היוצר, ולכן מוצדק להעניק ליוצר שליטה על יצירתו.

ומתאוריה לפרקטיקה:

הזכויות המוסריות מוענקות אך ורק ליוצר, כדי להגן על הקשר האישי המיוחד שיש ליוצר עם יצירתו. יותר מכך, הזכות המוסרית לעולם תישאר בידי היוצר, והוא לא יוכל להעבירה לאחר, אפילו לא למעסיק אותו.  לעומת זאת, יש לשים לב לכך, שהחוק מתיר ויתור על הזכות המוסרית לחלוטין. הקושי טמון בעובדה, שהיוצר יכול לוותר על זכותו המוסרית גם בדרך של התנהגות שממנה ניתן להסיק, שהוא ויתר על זכותו זו. עולה כאן השאלה, האם העובדה שיוצר הסכים בחוזה מול המפיק למסור לו את הזכות ליצור יצירות נגזרות, יוצרת מסקנה שהוא ויתר על זכותו המוסרית?

מומלץ להבהיר בהסכם באופן המדויק ביותר מה היוצר מסכים שייעשה ביצירתו ומה אינו מסכים.

החוק החדש קובע שהזכות המוסרית קיימת ביצירות אמנותיות, דרמטיות מוזיקליות או ספרותיות , אך לא קיימת בתכנות מחשב ובתקליטים. בכך מוציא המחוקק תכניתנים ומפיקי תקליטים מתחולת הסעיפים, ואינו מזכה אותם בזכויות מוסריות בגין יצירותיהן, על אף שהם בעלי זכויות יוצרים ( במישור הכלכלי) ביצירות. תוכלו לחשוב על ההיגיון שעומד מאחורי זה?

עוד מגדיר החוק במפורש כי זכות מוסרית תהיה רק ביצירה אשר לגביה חלים זכויות יוצרים, קרי, הזכות המוסרית לא תחול על רעיונות אשר לא מצאו ביטוי יצירתי. החוק אף מגביל את תקופת הזכות המוסרית לאותה התקופה בה קיימת זכות יוצרים ביצירה – שבעים שנה לאחר מותו של היוצר (למעט במקרים מיוחדים).

נשאלת כאן שאלה מהותית – האם נכון לאפשר פגיעה ברגשותיו של יוצר באמצעות שינוי או שימוש פוגעני ביצירתו אחרי 70 שנה ממותו?

(1) זכות האבהות – הזכות לקרדיט

זוהי למעשה הזכות של היוצר שיקראו את היצירה על שמו, והיא נולדה באמת ברן – סעיף 6(2) לאמנה.

הזכות על פי החוק היא אוטומטית, ואין צורך שהיוצר ידרוש אותה. כל מי שעושה שימוש ביצירה, מחויב באופן אוטומטי לתת קרדיט ליוצר שלה.  והסטרנדרט שנקבע בחוק הוא קרדיט ראוי בנסיבות העניין.

(2) הזכות לשלמות היצירה

זוהי זכותו של היוצר שלא ייעשו שינויים ביצירה, שעלולים לפגוע בכבודו ובשמו של היוצר.

בית המשפט הכיר במקרים רבים כפגיעה, בגלל סטנדרט נמוך יחסית שקבע.

החוק קבע חריג גם לזכות המוסרית (כמו בהפרת הזכויות הכלכליות), והוא שימוש סביר בנסיבות העניין. כדי להבין יותר לעומק מה אומר מושג מעורפל זה, הוסיף המחוקק רשימה של שיקולים, שמשפיעים על התשובה לשאלה – מהו סביר בנסיבות העניין? אחד מהשיקולים למשל הוא היחסים הקיימים בין היוצר למשתמש המפר.

פיצויים בגין הפרת זכות מוסרית

החוק קובע כי אם נעשתה הפרה של הזכות המוסרית ניתן לתבוע בגין ההפרה עד לגובה של 100,000 ₪, בלי להוכיח כל נזק.

מחד, החוק מקל עם יוצרים שנפגעו בשל פגיעה בזכויות המוסריות שלהם, במיוחד לאור העובדה שהמחוקק הגדיל את הסכום שניתן לתבוע מבלי להוכיח נזק. מאידך, החוק השאיר לבית המשפט לקבוע אם נעשתה פגיעה בזכות המוסרית, אם לאו, וכך כל מקרה ייבחן על ידי בית המשפט על פי הנסיבות.

מהו שימוש מותר? או מהו "שימוש הוגן"?

כאמור, הכלל הוא שהיוצר הוא הבעלים של היצירה, והוא היחידי שיכול לעשות שימושים בה.

החוק קבע כי יש גם חריגים לכלל, והחריג העיקרי הוא "השימוש ההוגן".

שימוש הוגן הוא כאשר נסיבות המקרה מתאימות לתנאים ולשיקולים שקובע החוק, או כאשר מדובר שימושים ספציפיים אותם החריג החוק במפורש, כמו למשל לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, דיווח עיתונאי וכיוצ"ב.

במקרים מסוימים קיים אינטרס ציבורי המצדיק להתיר שימוש זה או אחר ביצירה גם ללא צורך בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים.

מלבד החריג של "השימוש ההוגן" ישנן הגנות ספציפיות כמו שימוש בהליכים משפטיים, או שימוש אגבי.

מי שלא נכנס להגנות הספציפיות המפורטות בסעיפים 20 – 26 לחוק זכות יוצרים, יכול לנסות ולהיכנס להגנה הכללית יותר של השימוש ההוגן.

אם ראית שמישהו עשה שימוש ביצירה שלך ויש חשש לפגיעה בזכויותיך, אני מציעה לך ליצור איתי קשר על מנת שנבדוק האם השימוש הוא במסגרת החוק או שבכל זאת יש מה לעשות כדי לעמוד ולהגן על זכויותיך.

מתוך חוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007:

          " (ב)  לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:

(1)   מטרת השימוש ואופיו;

(2)   אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3)   היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)   השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה".

יצירת קשר

זכויות יוצרים:

משרדנו עוסק בתחום הליטיגציה, רישומים ועריכת הסכמים בתחום זכויות היוצרים.

בתחום הליטיגציה:

ייצוג של תובעים או נתבעים בתביעות של הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת סימן מסחר.

הליכים של תביעות, סעדים זמניים, בוררויות, גישורים, ייצוג בהליכים אצל רשם סימני המסחר או המדגמים.

בתחום עריכת ההסכמים:

ייצוג צד להסכמים עם גופי שידור, הפקות, הפצות, הסכמים עסקיים המערבים גם שימושים בקניין רוחני.

התחומים:

הניסיון של משרדנו בתחום זכויות היוצרים משתרע על תחומים רבים ומגוונים כמו מדגמים, סימני מסחר, אמנות פלסטית, אמנות חברתית, רזדנסי, אוצרות, הקמת תערוכות, תחום המוזיקה, תסריטאות, בימוי, סרטי קולנוע, סרטים תיעודיים, מאמרים, ספרים, שירים, פרסומות, מחזות, אמנויות במה, משחק, פורמטים, הפצה, הפקה, שיווק פרויקטים, שיתופי פעולה בין יוצרים, הוצאה לאור, חברות לגביית תמלוגים, אפליקציות ועוד.

דוגמאות לעניינים בטיפול המשרד לאחרונה:

  •         ייצוג יוצרים ומפיק בתביעה של שימוש מפר בשירים בתכנית טלוויזיה – התיק הוגש לבית המשפט המחוזי.
  •         עריכת הסכמים של יוצרים ומבצעים מול גופי שידור וחברות הפקה בעבודה משותפת עם איגודים המייצגים יוצרים ומבצעים.
  •         ייצוג עיזבון של יוצרת ידועה מול הוצאה לאור בעריכת הסכם הוצאה לאור.
  •         ייצוג צלמת בתביעה מול מגזין מקומי בשל טענת הפרת מספא זכויות יוצרים.
  •         ייצוג חוקרת בהסכם מול הוצאה לאור בהוצאת ספר ביכורים אודות מחקרה.
  •         ייצוג במאית יוצרת מול מפיק בהיפרדות דרכם בטרם הפקת הסרט.