גישור

פעמים רבות אנו שומעים על סכסוכים וחילוקי דעות בעולם העסקי אך מרגישים שזה רחוק מאתנו, אבל אז מגיע אלינו מכתב, חוזה, או פשוט מצב ששיתוף פעולה שלנו מתפרק, ופתאום הסכסוך עומד בפתח דלתנו.

הגישור הוא דרך המלך למציאת הסכמות ופתרונות לסכסוך במהירות, ביעילות, בדיסקרטיות ובעלויות נמוכות יחסית.

הגישור מתאים במיוחד למי שעשויים למצוא את עצמם עובדים יחד בעתיד כמו בעולמות הקטנים של האמנות והיצירה. ויותר מכך, הגישור הופך לעתים את הסכסוך – את המשבר – להזדמנות או למנוף להבנה ושתוף פעולה.

עו"ד גליה מלוברוצקי לאחר שנים של ייצוג בבתי משפט הגיעה להבנה, שתהליך הגישור הוא התהליך המתאים ביותר לפתור סכסוכים בפרט במקומות בהם מדובר בקהילה קטנה או ביחסים מתמשכים. בגישור ניתנת לכם ההזדמנות להשמיע ולהישמע ללא הגבלה ואף לגבש בעצמכם או בסיוע המגשר פתרונות יצירתיים בהם שני הצדדים יכולים להרוויח ולהתעצם דווקא מתוך המצב הקיים.

למה גישור?

  •         התנצחות בבית משפט היא דבר יקר.
  •         בביהמ"ש הצדדים מרגישים חסרי שליטה וחסרי וודאות.
  •         עולם האמנות והיצירה הוא עולם קטן, וכולנו ניפגש שוב באיזשהו שלב בקריירה שלנו או בחיינו האישיים, לכן עדיף למצוא אפיק לשיתוף פעולה או לפחות לחיצת יד.
  •         תמיד אפשר לעבור מגישור להליך של בית משפט או בוררות.  
  •         הגישור היא דרך  אפקטיבית ופשוטה לפתור סכסוכים במהירות וביעילות, בהוצאות פחותות, ותוך שמירה על מערכת היחסים ושתוף הפעולה בתחום.

לאחר התהליך אפשר להמשיך הלאה. כי החיים קצרים, המלאכה מרובה, וזמן הוא לעתים הרבה יותר מכסף.

איך נעשה גישור?

גישור הוא תהליך. השאיפה היא להגיע לפתרון בתוך מסגרת של 5 מפגשים לכל היותר. המפגש הראשון מערב את כל הצדדים, ובו כל אחד מקבל את ההזדמנות "לספר את הסיפור" שלו. לאחר מכן מתקיימים מפגשים בנפרד תוך עיבוד המידע של כל צד, ולבסוף נבנה ומתגבש פתרון שמשלב שיקולים פרקטיים וערכיים של הצדדים.

העוגן בגישור הוא העובדה שזהו הליך וולונטרי וסודי, שבו הצדדים משתתפים רק אם וכל עוד קיים בהם רצון. ההסכמות אליהן מגיעים הצדדים בגישור נחתמות בהסכם מחייב.

מתי גישור?

ברגע שאתם מוצאים את עצמכם בקונפליקט מקצועי, שדורש הגנה או בהירות אל תהססו ואל תדחו את הפתרון – גישור יכול להיות ההליך המתאים בשבילכם, ואשמח לסייע.

תמונה: Charles Deluvio unsplash

1. אודות הליך הגישור – ה"אני מאמין" של עו"ד גליה מלוברוצקי אודות הליך הגישור:

ההחלטה לעסוק בגישור הגיעה מהאמונה שלי כי פתרון בדרכי שלום הוא תמיד הפתרון העדיף. אין זה אומר שמוותרים על תחרותיות או שניצחונו של צד אחד בא על חשבון הצד השני. זה אומר שלרוב קיימים פתרונות שמספקים את האינטרסים של כל הצדדים בתנאי כמובן שהאינטרס אינו להזיק לצד השני, ומציאתם תמיד עדיפה על פני חוסר אמון במיוחד ביחסים מתמשכים.
פתרונות כאלה שמביאים מצבים של WIN-WIN לא תמיד נראים לעיניהם של הצדדים למחלוקת, וזאת מסיבות שונות כמו התבצרות בעמדה, תקשורת לקויה ועוד. הבאתו של צד שלישי אל תוך המחלוקת, ולו כדי לשפר את השיח ולפזר את העננים, עשויה לחולל פלאים לתמונה.
במהלך שנות עבודתי כעורכת-דין ראיתי מקרים רבים מידי , שבהם בירור המחלוקת בבית המשפט עלה לצדדים בזמן, כסף ומשאבים נפשיים רבים מידי, הסלים את עמדותיהם והעמיק את הקרע. הצדדים נכנסו למעין מבוך משפטי, שבו הידע שלהם מוגבל, ואז הם כבר הגיעו לשלב שבו הם מסרו את גורלם בידי עורכי הדין ובתי המשפט.
מצב כזה של מסירת הגורל בידי אנשים אחרים הוא מצב לא אידיאלי בעיני בכל מחלוקת, עסקית, מסחרית, דיפלומטית או משפחתית, והתחרותיות כאן מאבדת מכוחה לדעתי, משום שהיא באה על חשבון דברים אחרים חשובים יותר כמו היכולת לסלוח, החירות להמשיך הלאה בחיים, וחוויית ההזדמנות שהמשבר זימן לנו .
במצב של פירוד או גירושין בין בני זוג הדברים מקבלים משנה תוקף, משום שבמצב זה מעורבים רגשות, ולעתים גם ילדים. תהליך של גירושים דורש התמודדות עם מצבים רגשיים רבים כל כך כמו החשש מה"לא נודע", תהליך ה"אבל", התמודדות עם מצבים חדשים. על כן כדאי להקל על משבר זה ככל שניתן ובכל האמצעים, אם בלקצר את ההליך, אם בשיפור התקשורת, אם בהתמודדות עם המציאות. כך ניתן להשאיר את מרבית המשאבים להתמודדות עם המצבים החדשים, ועם רגשותיהם של הילדים, שעדיף שיעברו את המשבר ביחד עם הוריהם, ולא לצידם.

ובתאוריה:
גישור הוא הליך ליישוב סכסוכים, כמו משפט או בוררות, והוא אחת החלופות להם.
הגישור מתקיים מחוץ לכותלי ביהמ"ש.  והוא מאפשר לצדדים המעורבים בעניין ליישב את המחלוקות ביניהם בדרך של הידברות, ובכך להגיע לפתרון יותר יעיל ונכון להם. ההליך יכול להתקיים לפני פתיחת הליך משפטי וגם במהלכו.
לגישור שתי מטרות עיקריות: האחת- יישוב המחלוקת ופתרונה, שהיא מטרה משותפת גם לבית המשפט ולבוררות,  והשנייה- שיפור היחסים והתקשורת בין הצדדים על ידי הקניית כלים לשיחה, לדיון, למו"מ ולפתרון מחלוקות, ובכך לגישור יתרון על פני פתרונות אחרים.
הגישור אינו בוררות, ומטרתו אינה בהכרח הסכם פשרה. סכסוכים רבים בתחומים שונים ובעיקר בתחום העסקי-מסחרי מסתיימים בפתרונות עסקיים יצירתיים, כך שהצדדים בעצם נהנים ממצב של WIN-WINיתרון נוסף לדעתנו הוא שהגישור הוא הליך חופשי, שלא חלים עליו  כללים או חוקים של בתי המשפט. את מקומם תופסים בחדר הגישור כבוד הדדי, תום לב, בניית אמון, הקשבה והבנה, ואלה מביאים לכך שהגישור הוא הליך פיוסי, שמקרב את הצדדים ומאפשר להם קרקע פורייה ליצירת יחסים הרמוניים.

גישור מתאים למחלוקות המורכבות מנושאים רבים ומגוונים,  או  למחלוקות בין צדדים הנמצאים במערכת יחסים מתמשכת, שכן במחלוקות אלו חשיבות מערכת היחסים העתידית בין הצדדים חשובה ביותר ועוד.

2. הליך הגישור:
א. המשתתפים בתהליך: 

הצדדים לאותו העניין והמגשר או מגשרים.

מיהו המגשר?
המגשר הינו אדם אשר הוכשר לכך, ותפקידו לסייע לצדדים להגיע להידברות האחד עם השני, לעזור להם לנהל משא ומתן יעיל, ולהביא אותם למצב שבו יוכלו לבנות לעצמם הסכם. אין זה מתפקידו להכריע במחלוקת אך הוא מכוון את הצדדים להגיע למערכת יחסים יותר הרמונית, שמביאה אותם לפתרון הסכסוך. תפקידו של המגשר הוא להשפיע על אמון הדדי והבנה בין הצדדים, וכך לעזור לפתור קונפליקטים.

אדמונד ברוק כתב על כך שהמגשרים עוסקים ביצירת תקשורת בין עמדות הצדדים על מנת לתאם בין המשמעויות שנותן האחד לבין המשמעויות שנותן השני.

במשרדנו מגוון של מגשרים מתחומי מקצועות שונים כגון עורכי-דין ומשפטנים מתחומי המשפחה, הבנקאות, היי-טק, זכויות יוצרים, חברות, דיני עבודה ועוד. בנוסף מגשרים אתנו גם בעלי מקצועות מהתחומים הקליניים והטיפוליים, אנשי מחשבים, אנשי בנקאות ועוד. המגשרים מותאמים למחלוקת ואופיה על פי מקצועיותם, מומחיותם, הכשרתם, הידע והניסיון שלהם.

ב. תהליך הגישור
הצורך ביישוב מחלוקות קיים בבסיס כל חברה, על מנת לשמור על הסדר החברתי הקיים. גישור הוא אחת מהאפשרויות ליישוב מחלוקות אשר באמצעותו ניתן להביא את הצדדים לא רק לפתרון אלא גם    לשיפור התקשורת בין הצדדים והמשך יחסים ושיתופי פעולה עתידיים ביניהם.

שלב 1 – בשלב הראשון על הצדדים להסכים לגישור.
שלב 2 – לפעמים מתקיים שלב מקדמי, שקודם לתהליך הפורמאלי ל הגישור. בשלב זה המגשר מראיין את הצדדים ומזהה מיהם הצדדים שצריכים להשתתף בגישור וגם מעריך את כשירותם ואת יכולתם להשתתף בהליך.
שלב 3 – הגישור מתחיל כשבמעמד הצדדים המגשר מציג את הליך הגישור ומדגיש את המאפיינים הייחודיים של ההליך, ואת תפקידו בשונה משופט או בורר.
בשלב זה ניתנת לכל צד להציג ללא הפרעה את הנושאים והסוגיות המטרידות אותו, ושלדעתו זקוקות ליישוב. במהלך שלב זה המגשר משקף את דברי הצדדים ללא התערבות נוספת מצידו. לאחר שנשמעו דברי הצדדים, המגשר יעזור לצדדים לסכם את הנושאים המרכזיים השנויים במחלוקת ולמצותם.
שלב 4 – המגשר יכול לקיים פגישות אישיות עם כל אחד מהצדדים לבדם כדי לאפשר לעניינים נוספים להיחשף, דברם שאולי אחד מהנוגעים בדבר אינו יכול או אינו מעוניין לומר בקול רם במעמד יתר הצדדים.  
מטרת הפגישות הפרטיות היא העמקת הנתונים והבנת המחלוקת על ידי זיהוי הצרכים והאינטרסים של כל צד.
בפגישות הפרטיות חלה על המגשר חובת סודיות כפולה, שכן אסור לו לגלות מידע שצד העביר אליו בפגישה פרטית לצד השני, אלא עם אישור הצד שמסר את המידע.
בפגישות הפרטיות המגשר מעודד כל אחד מהצדדים לנסות ולקיים ביניהם דיאלוג, להגיב לטענות של הצד השני, להציג את מחשבותיהם, את רגשותיהם ואת עמדותיהם כלפי הדברים שכבר הושמעו, ובעיקר לערוך בינם לבין עצמם, ובינם לבין הצדדים האחרים מעין "סיעור מוחות" בנוגע לפתרונות אפשריים למחלוקות. המגשר אמור לסייע לצדדים להעלות רעיונות משל עצמם, שיהוו מצע לפתרון מוסכם למחלוקות.
שלב 5 – בתום הפגישות הפרטיות מתכנסים הצדדים שוב לפגישות משותפות לצורך ניהול דיאלוג, יצירת פתרונות אפשריים ובחירת פתרון מוסכם.
שלב 6 – לבסוף, כאשר הצדדים מצליחים להגיע בכוחות עצמם, או בסיוע המגשר, לפתרון יצירתי ומקורי ליישוב הסכסוך על המגשר לסייע להם להעלות את הדברים על הכתב ולסכמם בצורה מוסמכת כדי שבשעת הצורך יוכל ההסכם לקבל תוקף משפטי בבית המשפט, וכדי שלצדדים יהיה הסכם להסתמך עליו בשעת משבר.
חשוב לציין שלא כל הליך גישור מסתיים בכתיבת הסכם.

3. אחריות הצדדים בהליך:

אחריות המגשרים:

  • וולונטריות
  • סודיות וחיסיון
  • תום לב
  • ניהול ההליך
  • נייטרליות

 אחריות הצדדים:

  • וולונטריות
  • סודיות וחיסיון
  • תום לב
  • ניהול ההליך
  • מחויבות לשת"פ עם המגשרים
  • מחויבות לכללי התנהגות שהמגשרים קובעים
  • אפשרות להתייעץ עם עורכי-דין או אחרים.

4. יתרונות הליך הגישור:

1. וולונטריות –
הגישור הינו הליך  שלכל אורכו מתקיימת הסכמה של כל הצדדים להשתתפות בהליך זה. לא ניתן לכפות על אחד הצדדים הליך גישור, ובכל רגע נתון הצדדים יכולים להחליט על הפסקת הגישור. כאשר הגישור מופסק על ידי מי מהצדדים, או אינו מגיע לידי סיום עם הסכמות הצדדים בדבר פתרון למחלוקת שביניהם, דלתות בתי המשפט תמיד פתוחות .

2. שליטת הצדדים –
הצדדים לסכסוך שולטים בהליך החל מבחירת המגשר, התנהלות ההליך, ועד לגיבוש התוצאה והפתרון הטוב ביותר בעבורם, שלא כמו בבית המשפט שאליו מרגע הכניסה יוצא המקרה מידי הצדדים לידיו של השופט.

3. מקצועיות –
במשרדנו מגוון של מגשרים מתחומי מקצועות שונים כגון עורכי-דין ומשפטנים מתחומי המשפחה, הבנקאות, היי-טק, זכויות יוצרים, חברות, דיני עבודה ועוד. בנוסף מגשרים אתנו גם בעלי מקצועות מהתחומים הקליניים והטיפוליים, אנשי מחשבים, אנשי בנקאות ועוד. המגשרים מותאמים לסכסוך ואופיו על פי מקצועיותם, מומחיותם, הכשרתם, הידע והניסיון שלהם.

4. גמישות ההליך –
הליך הגישור הוא הליך חופשי ולא רשמי בניגוד להליכים המתנהלים בבתי המשפט. הפגישות נעשות בתיאום עם הצדדים ולפי לוח הזמנים שלהם.  הצדדים יכולים להרגיש נוח להביע את עמדותיהם מבלי שיקטעו אותם מפאת זמן או כל סיבה אחרת, ובכך בעצם מתאפשר לצדדים להביע את עצמם באופן מלא.

5. סודיות –
הליך הגישור הינו סודי. כלומר, מידע שהצדדים העבירו אחד לשני בהליך הגישור לא ישמש אותם בהליכים חיצוניים, ולא ניתן להעיד מגשר בבית משפט על הליך גישור בו השתתף.  בנוסף מידע שצד אחד העביר למגשר במהלך פגישה נפרדת לא יועבר לצד השני אלא אם ניתן למגשר אישור לכך.

6. משך ההליך –
להליך גישור אין זמן ממוצע, שכן הוא תלוי בצדדים ובנכונותם להגיע להסכמות, והוא תלוי גם בסוג המחלוקת:   ישנן מחלוקות שהן מורכבות יותר מטבען ממחלוקות אחרות ועל כן דרוש יותר זמן ליישובן. אך מניסיון השנים שבעולם הגישור ניתן לומר, שמחלוקת, שבה לצדדים יש נכונות, יכולה להיפתר בזמן ממוצע של כ- 20 שעות.

7. עלות ההליך –
בשל העובדה שהגישור הוא הליך קצר בהרבה מההליך המשפטי המתנהל בבתי המשפט, הרי שגם העלויות שלו נמוכות בהרבה מעלויות של בתי משפט, עורכי-דין, הוצאות משפט, אגרות, זמן ואנרגיה.

8. הליך חופשי –
הליך הגישור אינו חוסם את הצדדים מלנקוט בהליכים אחרים אם הגישור לא הסתיים לשביעות רצונם.

9. תוקף הגישור –
הגיעו הצדדים להסדר, ניתן להעניק לו תוקף של פסק דין בבית המשפט.

10. מידת החסדים שחלה על הצדדים בהליך הגישור גדולה ממידת הדין  בניגוד להליך המתנהל בין כותלי בית המשפט


11. והיתרון המנצח לדעתנו הוא האפשרויות שהגישור פותח –
הגישור הוא תהליך, שחושף את הצדדים לאפשרות של תקשורת אחרת. תקשורת שבונה אמון והבנה בין הצדדים, תקשורת שמקלה על הצדדים ומאפשרת להם יציאה מהתבצרות בעמדות לתוך עולם של פתרונות יצירתיים.
אפשרויות תקשורת אלו נשארות עם הצדדים גם אחרי הליך הגישור, ומשפיעות הלאה על מערכות יחסים אחרות.

לסיכום:
"האני מאמין" של עו"ד גליה מלוברוצקי הוא, שבכל משבר קיימת הזדמנות לצמיחה, שמתאפשרת על ידי הידברות בין הצדדים ומציאת התקשורת הנכונה. אלה מביאים לשיח של שותפות במקום תחרות ומאבק, ולרוב גם לפתרון נכון ויעיל יותר לכל הצדדים לסכסוך.
חברתנו סובלת שנים מהתדיינות יתר, המערכת המשפטית מוצפת ואי-שביעות הרצון של האזרחים מהמערכת המשפטית ומהתוצאות המתקבלות הולכת וגוברת. התופעה הביאה לחיפוש אחר אפשרויות אחרות ליישוב מחלוקות, והגישור הוא הבולט מביניהן ביתרונותיו וביעילותו עד כדי כך ש- 510 החברות הגדולות בארה"ב חתמו על הצהרת כוונות לפיה הן מקבלות על עצמן לנסות ולפתור סכסוכים בדרך של גישור.
הגישור הוא לא רק מקצוע. גישור הוא פילוסופיית חיים שדוגלת במשפט: "אדם לאדם – אדם", ולפיה בבסיס חיינו מונחות התקשורת, ההבנה וההסכמה, שמאפשרות תרבות של חיים משותפים.

גישור בזכויות יוצרים ואמנות

גישור בעולם העסקי

 

בעידן של ימינו הקניין הרוחני הפך להיות נכס עסקי חיוני לחברות רבות, כמו גם בעל ערך יצירתי.

הקניין הרוחני מנוצל ברמה הבינלאומית, והשימוש בו הולך וגובר, הולך ומתרחב באופנים שונים של הסדרים ושיתופי פעולה כמו רישיונות, הסכמים להעברת טכנולוגיה, הסכמי מחקר ופיתוח ועוד.

המאפיינים של מרבית המחלוקות בנושאי קניין רוחני מתאימים ליישובן בדרך של גישור, משום שמחלוקות רבות מתעוררות בהקשרים של יחסים עסקיים קיימים ומתמשכים כגון: רישיון, זיכיון, הפצה, הסכמי מחקר ופיתוח, הסדרי ייצור או הסכמים שיווק והפקת סרטים וכדומה, והפסקתם עלולה להוביל לנזק רב לשני הצדדים, או לנזק בלתי הפיך לאחד הצדדים.

כתוצאה מכך, חברות מחפשות היום מנגנון ליישוב מחלוקות, שיתאים לדרישות העסק שלהם: הליכים פרטיים שיספקו יעילות, גמישות ועלויות מופחתות בהסדרת מחלוקות, וכל זאת מבלי לפגוע ביחסים המסחריים.

הגישור, שהוא הליך לפתרון מחלוקת ללא התנצחויות, יכול להוביל לשמירה על היחסים ואף להביא להתפתחותם.

מדינות רבות הכירו כבר ביתרונו של הליך הגישור, ולכן הן דורשות שמחלוקות בתחום הקניין הרוחני יופנו לגישור טרם הפנייה לבוררות או לבתי המשפט.

עולם האמנות:

תחום אחר בעולם הקניין הרוחני הוא ענפי האמנות השונים, שבארצנו כמו בעולם כולו, האמנים, היוצרים ומשתפי הפעולה שבהם הם מעין קהילה סגורה, שבה כולם מכירים את כולם, והסיכוי לפגוש את הצד השני למחלוקת במהלך שנות הקריירה שלהם שוב ושוב הוא גדול.

תופעה זו מוכרת לכל מי שעוסק באמנות יוצרים, נותני שירות, מפיקים, גלריות או שותפים אחרים. יותר מכך בתחום האמנות והיצירה הפנייה לבית המשפט או להליך שבו הצדדים נאלצים להתנצח עלולה למנוע את יציאתה של יצירה לאור.

לאחר ניסיון של כעשור בתחומי האמנות השונים כמו תעשיית הקולנוע, הטלוויזיה, המוזיקה, הצילום ועוד, ההבנה שהתקבלה היא שפיתוח התקשורת, הסובלנות, ההקשבה והבנת הצרכים היא דבר הכרחי לבניית קהילה יוצרת, פורה ומשגשגת, ולקידום היצירה והוצאתה לאור.

בגישור ניתנת לצדדים ההזדמנות להשמיע ולהישמע ללא הגבלה ואף לגבש בעצמם או בסיוע המגשר פתרונות יצירתיים בהם כל הצדדים יכולים להרוויח ולהתעצם דווקא מתוך המצב הקיים.

בעידן של ימינו העסקים הם בעלי היקפים נרחבים, אם מדובר בייצור במדינות אחרות או בשיווק באינטרנט, שמגיע לעולם כולו.

כל עסק מסתייע בכל כך הרבה שירותים או ספקים אחרים, ולא תמיד הכול הולך כל-כך חלק. אי הבנות הן חלק מהעולם האנושי, תקלות, אחריות, נזקים או כל עניין שבו האנושי פוגש בעסקי ולהיפך.

בעולם תחרותי כל כך תמיד עדיף למצוא את השותפים שאתם ניתן גם לעבור מהמורות, ולחבור לכוח הנעה גדול וחזק וללכת אתם דרך ארוכה, ותמיד עדיף למצוא את הדרך ל- WIN-WIN, שכן אז באמת פתחת יתרון על מתחריך.

הגישור לטעמי, הוא בדיוק המקום שבו פתיחת יתרון עסקי כזה מתאפשר. בהליך הגישור לדעתי, הכול אפשרי, מקיצור הליכים לפתרון קצר ויעיל של הסכסוך, ועד שיתופי פעולה עתידיים שלא רק פותרים את הסכסוך אלא גם מביאים לעבודה משותפת ולפתיחת פתרונות יצירתיים והליכים משותפים יעילים יותר, ומוצלחים יותר ממה שהיה קודם.

ועולה השאלה – איך זה אפשרי, להגיע מסכסוך לשיתוף פעולה מוצלח כל כך?

הגישור הוא תהליך, שחושף את הצדדים לאפשרות של תקשורת אחרת. תקשורת שבונה אמון והבנה בין הצדדים, תקשורת שמקלה על הצדדים ומאפשרת להם יציאה מהתבצרות בעמדות לתוך עולם של פתרונות יצירתיים.

אחד השלבים העוצמתיים והמשמעותיים ביותר בהליך הגישור הוא חשיפת האינטרסים. בשלב זה עשויים להתגלות אינטרסים, שלא היו ידועים קודם לכן, ובנוסף ניתן לקיימם ולמלאם בשיתוף פעולה בין הצדדים שהגיעו מסוכסכים, וכל זאת באופן יעיל הרבה יותר מבעבר.

ובנוסף, המערכת המשפטית מוצפת והליכים משפטיים הם ארוכים ומייגעים.

הגישור הוא האלטרנטיבה הבולטת מבין החלופות להתדיינות במערכת בתי המשפט, והוא בולט ביתרונותיו וביעילותו עד כדי כך, ש- 510 החברות הגדולות בארה"ב חתמו על הצהרת כוונות לפיה הן מקבלות על עצמן לנסות ולפתור סכסוכים בדרך של גישור. כל סכסוך: סכסוך בינן להין עצמן, סכסוכי עבודה, סכסוכים עם לקוחות, עם ספקים ועוד.

הגישור הוא גישה לפיה בבסיס חיינו מונחות התקשורת, ההבנה וההסכמה, שמאפשרות תרבות של חיים משותפים ועסקים פורחים.

גישור במשפחה

גישור בעבודה

החברה בישראל ניכרת מחד בהענקת ערך רב לקשרי המשפחה ולערכי המרקם המשפחתי אותו מכבד כל אדם באשר אמונתו תהיה ומאידך ישנה מגמה גוברת ועולה של ריבוי תביעות בין בני משפחה לבין עצמם: תביעות גירושין, תביעת סכסוכי משפחה למיניהם, מחלוקות על ירושות וצוואות ועוד. ניתן לזהות בפסיקה מגמה של ריבוי תביעות בהיקפם וגם בנושאים חדשים שלא הובאו בעבר הנדונות הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי משפט אזרחיים אחרים.

סכסוכים אלה מערבים לעתים קרובות רגשות מורכבים ויחסים אישיים סבוכים וארוכי שנים, העומדים אל מול יחסי תלות וצרכים המשתנים בחלוף השנים.

במובנים רבים הגישור הוא הליך "הוליסטי" מעצם העובדה שהוא בוחן את נקודות המבט של הצדדים והאינטרסים שלהם, וזאת מתוך ההכרה בכך שבמחלוקות מעורבים לעתים קרובות גם רגשות עמוקים הנובעים מקיום מערכות יחסים מתמשכות וארוכות שנים.

הגישור נמנע מ"להכריז" מי "צודק" ומי "טועה" במחלוקת או מי ה"מנצח" בה, לעומת ההליך הפורמאלי בבתי המשפט או בבוררות, שדומה יותר ל"קרב" בין הצדדים.

תכלית הליך הגישור היא לעזור לצדדים להגיע להסכמה ביניהם לפתרון המחלוקת. במהלך הליך הגישור הצדדים עצמם עוברים מעין מסע שמביא אותם להגדרה עצמית (Self Determination) חדשה ביחס למחלוקת איתה הם מתמודדים, או ביחס להתנהלותם בעקבות המחלוקת ואף יכולים להגיע  למקום בו המחלוקת מאחוריהם והם יכולים לצמוח בחייהם.

תמונה: Claudia Van-Zyl- unsplash

 

הצדדים בהליך הגישור נמצאים בו באופן וולונטרי (כל עוד הם מעוניינים בהמשכיות ההליך) ובחופשיות, וזאת תוך כדי הקפדה על שמירת הסודיות והפרטיות, ניטראליות של המגשרים וכללי הצדק הטבעי.

כל גישור הוא עולם בפני עצמו, וניתן לומר שמעשה הגישור הוא אמנות ולא מדע מדויק. חלק מאמנות ניהול הגישור היא היכולת להתאים את דפוס ההליך לצדדים, ולתפור אותם למידותיהם בלי פעולות טכניות או פורמאליות.

יתרונות הגישור במחלוקות משפחתיות:

לגישור ככלל יתרונות רבים על פני הפנייה לבתי המשפט.

  •         הליך הגישור יכול להיות מהיר, יעיל וזול יותר מכיוון שאינו מותנה במערכת המשפט העמוסה.
  •         וולונטריות ביחסים מתמשכים הכרוכים בתלות או בדאגה –

שיטת המשפט בישראל היא אדברסרית כלומר, היא מבוססת על עקרונות של תחרות ומלחמה בין הצדדים, מעין "דו-קרב" חד פעמי, שאחרי ההכרזה על ה"מנצח" וה"מפסיד" הצדדים פנים איש איש לדרכו.

הליך הגישור לעומת זאת, ניחן באנושיותו משום שהוא מאפשר לאנשים לתקשר זה עם זה כל עוד הם מעוניינים בכך, ולא לראות בצד שכנגד "אויב", ולא לראות בתוצאה "ניצחון" או "הפסד".

ייחודו של הגישור מתמצה במטרת התהליך: התוצאה אינה תוצר של צד שלישי אלא היא יצירה של הצדדים עצמם, ובכך הגישור משקף לא רק את הסכמתם להכרעה אלא גם את פרי מעשה ידם העצמאי והמקורי. הצדדים שותפים ליצירת ההסכם, ופתרון המחלוקות אינו נכפה עליהם. לכן נהוג לתאר את הליך הגישור בתור הליך של Win-Win, כלומר שבמסגרתו כל הצדדים זוכים בסופו של תהליך, שלא כהליך בבית המשפט או בבוררות, שבסופם ישנם "מנצח" ו"מפסיד", כלומר הליך של Win-Lose.

בכל הנוגע למחלוקות בין בני משפחה, בני זוג או בין אנשים שמקיימים ביניהם יחסים מתמשכים הכרוכים לפעמים בתלות, ה"דו-קרב" אינו חד-פעמי, ועשויות להיות לו השפעות של ממש על עתיד היחסים ועל המשכם. הליך משפטי עלול להוביל אפילו לנתק ביחסים, ולכן יכול להיות הרה אסון בכל הנוגע להמשך היחסים והקשרים בין בני המשפחה בעתיד.

תכונותיו של הליך הגישור לעומת זאת, ניכרים בתכליתם "להסתכל קדימה" במיוחד בהקשר של יחסים מתמשכים. על כן בהליך זה קודם כל מושם דגש על השמעה של דברי הצדדים למחלוקת ולשמיעתם. בתהליך זה נחשפים לעתים קרובות רגשות שהם העומדים בלב המחלוקת. מגשר מיומן יוכל לזהות, להציפם על פני השטח, וכך לאפשר גם את קידום ההליך וגם את האפשרויות להידברות בהליך עצמו ובעתיד.

בגישור יכולים לבוא לידי ביטוי קונפליקטים משפחתיים בהווה וגם אלו שמקורם בעבר, כמו גם רגשות כלפי המשבר הבלתי צפוי או כלפי משברים מהעבר. כל אלה לא יכולים לבוא לידי ביטוי במערכת המשפטית.

על ידי כך שהליך הגישור אינו מבוסס על הכרזת "מנצח" מול "מפסיד", ועצם ההדגשה על שיתוף פעולה בין הצדדים למחלוקת והיכולת להגיע לידי פתרון מוסכם, הגישור מבטיח, מעודד ומאפשר את קיומו של קשר חיובי בעתיד בין הצדדים למחלוקת.

פרטיות, סודיות ואינטימיות:

ההליכים בבתי המשפט הם בדרך כלל פומביים או לכל הפחות הם מערבים צדדים שלישיים, שמעצם מעורבותם נפגעות הפרטיות והסודיות, ולפעמים גם האינטימיות של הצדדים המעורבים. הליך השיפוט כרוך גם בפרוטוקולים, ברישומים ובתיעוד פורמאלי וציבורי, וגם אם אינו פתוח תמיד לעיני הציבור יש לו פוטנציאל לחשיפת ההליך כולו לציבור.

במחלוקות משפחתיות מדובר בדרך כלל בנושאים מוצנעים הנוגעים למארג היחסים המשפחתי, כלומר הדברים נוגעים בבריאות, ביחסים אינטימיים, בתכונות אישיות ובפגמים אישיים, בהיסטוריית יחסים, ברגשות ובדברים שבדרך כלל הם בין אדם לבינו, או בין אדם לבין האנשים הקרובים לו ביותר.

בגישור הסודיות מובטחת משום שההליך עצמו נעשה בפרטיות גמורה, וגם משום שהמגשר עצמו מחויב לסודיות מלאה לצדדים בגישור ולצדדים שלישיים, וגם לנאמר בינו ובין אחד הצדדים שלא בנוכחות הצד האחר. המגשר חושף פרטים לצד האחר רק אם ניתנה לו רשות לכך. גם המשתתפים בהליך מחויבים לסודיות, והסודיות תקפה גם אם הליך הגישור אינו מסתיים בהסכם וההליך עובר לבית המשפט.

פורמאליות, טכניות וגמישות:

הליך שיפוט רגיל ניכר בדרך כלל בפרוצדורה פורמאלית נוקשה, שכפופה לדיני הראיות ולמתכונת של הליך ממוסגר ומוגבל בגמישותו.

הליך הגישור לעומת זאת ניחן בגמישות מרבית, והוא אינו כבול לדיני ראיות או לדיני פרוצדורה אחרים. ההליך מתעצב בידי הצדדים ומתגבש בידיהם עם התפתחותו.

יצירתיות ושתוף פעולה:

גישור הוא הליך גמיש ולא פורמאלי, שמאפשר יצירתיות רבה יותר ומעורבות של הצדדים עצמם ביצירת הפתרון המוסכם, ואין הא מוגבל לתרופות הסטנדרטיות שבתי המשפט מוגבלים בהן במסגרת פסיקתם.

הליך הגישור מכוון להשגת פתרון סופי שאינו מוכתב מראש, והוא תלוי ביצירה משותפת של הצדדים. בהקשר זה יתרונותיו הגדולים של הגישור מתגלמים בחופש ובחוסר התלות שלו במסגרות משפטיות או חברתיות קיימות, ואלה מאפשרים למשתתפים ליצור פתרונות יצירתיים וייחודיים ההולמים את צורכי הצדדים ומוסכמים על ידם.

בהליך של גישור ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים שיהיו מוסכמים על כל הצדדים המעורבים במחלוקת ויתאימו לצורכיהם באמצעות שיתוף פעולה המושג בדרך כלל אחרי העצמה והכרה הדדית.

העצמה (Empowerment):

העצמה היא חיזוק העצמי באמצעות הכרה בערך האישי וביכולת להתמודד עם קשיים, והיא נדרשת במציאות שבה קיימים פערי כוח ופערים ביכולות בין פרטים וקבוצות.

העצמה מתייחסת למצב שבו הגישור מאפשר למשתתפים לשלוט בהליך, להבין את מטרותיו, להביא לידי ביטוי את עמדותיהם ואת האינטרסים שלהם ולממש אותם מתוך בטחון עצמי והכרה במשאבים העומדים לרשותם כדי לפתור את הבעיה, לקבל את ההחלטות לתקשר וליישב את הסכסוכים.

הכרה הדדית (Recognition):

הכרה היא בחירה מרצון להיפתח כלפי האחר, הבאה לידי ביטוי גם בהבנה, בהקשבה לו ובהכרה במצבו של הצד השני. ניתן לראות כי הכרה בצד האחר יכולה לבוא לידי ביטוי בדרך מילולית, כגון אמירה ישירה או התנצלות, או במעשה באמצעות שינוי עמדות וניסיון לגבש הסדר משותף.

 

עולם דיני העבודה עוסק בזכויות ובחובות של העובדים ומעסיקיהם וכולל מגוון רחב של נושאים שבעיקרם:

  •         מחלוקות שבין מעביד ועובד בנושא מימוש זכויות.
  •         פרשנות ומימוש של הסכמים קיבוציים, משפטי עבודה ארגוני, הליכים ומחלוקות בין ארגוני עובדים ומעבידים.
  •         תנאים סוציאליים – תובענות הקשורות לביטוח לאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופות גמל ופנסיה.
  •         רישוי עסקים – קבלני כוח אדם, חברות כח אדם.
  •         דיון במחלוקות בכל העבירות הנוגעות לחוק שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, פיצוי, חוק שכר מינימום, בטיחות בעבודה, פיטורים, התפטרות, שעשויים גם להיות הליכים פליליים.
  •         דיון בנושאים רגישים יותר כמו מניעת הטרדה מינית, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התנכלות / התעמרות בעובדים.

עולם העבודה במאה ה- 21

בעידן של המאה ה- 21 העבודה תופסת אצל האנשים את מרבית שעות היום, ובשל כך איננו מסתפקים עוד בעבודה שתעניק לנו שכר הולם, אלא מחפשים משמעויות נוספות גבוהות יותר כמו תחושת מימוש עצמי, יכולת התבטאות, שייכות לארגון או תרומה נפשית אחרת.

ארגונים מגייסים עובדים במטרה להפיק מהם את המיטב, ובכך להביא את הארגון כולו למצוינות ותפוקה מקסימאלית.

אך במציאות לא כך הדבר: תחלופת עובדים בין ארגונים היא גבוהה, סיומי יחסי עבודה היא עניין יומיומי, שאולי ניתן להימנע ממנו או לכל הפחות להפחיתו.

מקומות עבודה הם מקומות רוויי אנשים, ובאופן טבעי נוצרות בהם דינאמיקות שונות, שלעתים מלוות במתחים, וזאת לא רק בשל העובדה שמתקבצים במקום אחד אנשים שלא מבחירה, אלא גם משום שבארגונים מחויבת קיומה של היררכיה, שמעלה באופן תמידי שאלות של סמכויות, זכויות וחובות. כאשר שאלות אלה נותרות ללא מענה, ולא קיימת בהירות, הבנה והכרה הדדית בין המעסיק למעבידו, או בין העובדים לבין עצמם נוצרים מתחים, שאם לא מטופלים בזמן הם מובילים לתחלופה גבוהה, ובכך נגרמת תוצאה הפוכה ממטרת הארגון, וגם ממטרתו הראשונית של העובד עצמו.

הנזק לארגון מתחלופה גבוהה של עובדים הוא באובדן מידע, בעיכוב בביצוע מטלות, בבזבוז משאבי זמן וכסף, בשל הדרכות חוזרות ונשנות. ישנם גם נזקים עקיפים, שמחלחלים לתוך כלל העובדים: אובדן חברים לעבודה, קשיי הסתגלות לעובד החדש ועוד.

תחלופת עובדים גבוהה – רב הנזק שבה!

הארגון הבעייתי, שסובל מתחלופה גבוהה, גורם להשקעה מאסיבית של המנהלים בקליטת עובדים חדשים, ובכיבוי שריפות וסכסוכים בעקבות הפיטורים. יש גם ארגונים, שבהם קיים אקלים של תחלופה "רדומה". הכוונה היא לעובדים, שבמשך כל הזמן אוזניהם כרויות ועיניהם פקוחות לכל הזדמנות, שתאפשר להם "לקפוץ מן העגלה". עובדים אלה מצויים בנפשם וברוחם מחוץ למערכת; הם יעשו את תפקידם, אך לא מעבר לכך. הם "בסדר", אך לא יותר.

ככל שישנם יותר "עוזבים"; מתפטרים או מפוטרים, שנדחפו החוצה בגלל לחצים סובייקטיביים, כך המערכת הארגונית מצויה יותר בצרות. ככל שישנם יותר קשיים וכשלים בתקשורת הפנימית בתוך הארגון, כך יש יותר עוזבים פוטנציאליים.

הגישור בעולם העבודה

תפקידם של המגשרים היא לעצור את הסחף במצבים כאלה, ולבסס תקשורת איכותית, בין הארגון לבין העובדים, בין העובדים למנהליהם, ובין העובדים לבין עצמם.

העובדים מצויים בלב הארגון, חשים בחוליות החלשות ויודעים להצביע על התופעות הבלתי רצויות, ה"תוקעות" את המערכת ומעכירות את האווירה. עובדים, שמרגישים שלא שומעים אותם ולא רואים בהם שותפים להצלחת הארגון, או לכישלונו – יגיבו בהתאם, ולכן יש לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים מאוד בין הנהלת הארגון לעובדיו.

גישור, בהיותו הליך וולנטרי, מביא למעשה את העובדים שהתגלעה ביניהם מחלוקת להשתתף בהליך מרצונם החופשי וכל עוד ההליך נמשך, הוא נעשה ממקום כנה ובמטרה להשתית ביניהם מערכת יחסים טובה על מנת להיות במיטבם .

הגישור מאפשר לצדדים למחלוקת לשלוט בהליך, להבין את מטרותיו, להביא לידי ביטוי את עמדותיהם, ואת האינטרסים שלהם, ולממש אותם מתוך בטחון עצמי ומתוך הכרה במשאבים העומדים לרשותם כדי לפתור את הבעיה, לקבל את ההחלטות, לתקשר וליישב את המחלוקות ביניהם.

עיקרון סודיות ההליך מאפשר לעובדים ולהנהלת הארגון להרגיש בטוחים יותר להוציא את אשר על ליבם ובכך ללבן את המחלוקת ביניהם את המחלוקת בידיעה שפרטיה לא ייחשפו לצדדים שאינם חלק ממנה.  

הליך הגישור ניחן באנושיותו, ובכך מאפשר לצדדים למחלוקת לתקשר זה עם זה, ולא לראות בצד שכנגד "אויב".

הגישור בעצמו מביא להעצמת (Empowerment) הצדדים. העצמה היא חיזוק העצמי באמצעות הכרה בערך האישי וביכולת להתמודד עם קשיים, והיא נדרשת במקומות עבודה, בשל פערי כוח ויכולות בין פרטים ובין קבוצות.

הגישור גם מביא להכרה הדדית (Recognition). הכרה היא בחירה מרצון להיפתח כלפי האחר, הבאה לידי ביטוי בהבנה, בהקשבה ובהכרה במצבו של הצד השני.

לפיכך, גישור במקומות עבודה כחלק אינהרנטי מהארגון יכול לשמש בלם מרכזי בתחלופה גבוהה של כוח אדם, ויותר מכך, יכול להוות גורם מרכזי בהעצמת העובדים, שמובילה גם למצויינות של הארגון עצמו.

תכונות אלו של הגישור יכולות להיות לעזר רב גם במקרים של, התנכלות או התעמרות בעובדים במקומות עבודה, משום שעוצמתם של העובדים שסובלים מהתנכלויות תבוא לידי ביטוי וקולם יישמע באמצעות ההליך.

החוק שאוסר התנכלויות בעובדים עדיין לא נכנס לתוקפו, וכמו כן עדיף שהתנהלות פסולה כזו תמוגר במקום העבודה עוד לפני הגיעה לבית המשפט.

גישור עבודה בעולם המשפטי:

בעולם  דיני העבודה יחסי הכוחות אינם שווים שכן המעסיק הינו בעל כח גדול יותר מעובדו, היות והוא האחראי לתנאיו והעסקתו. לפיכך, החוק מגן על  העובדים  ושומר על זכויותיהם אל מול מעסיקיהם.

לא מעט מחלוקות מתגלעות בתחום זה, ובשונה מתחומים אחרים במערכת המשפט שלנו, בית הדין לדיני עבודה יושב בהרכב שונה מבשאר ההרכבים בבתי המשפט השונים: המותב מורכב משופטים אך לצידם גם נציגי ציבור מטעם העובדים ומטעם המעסיקים.

בתי הדין לעבודה שולחים את הצדדים לגישור למגשר הרשום ברשימת המגשרים של בתי הדין לעבודה.

על אף שאחד מעקרונות היסוד של הליך הגישור הוא היותו  הליך רצוני (וולנטרי),  דהיינו, שכל אחד מהצדדים יכול שלא להצטרף לגישור או לפרוש בכל רגע נתון במהלך הגישור, הצדדים בבתי הדין לעבודה מופנים לגישור ובאם הם לא מעוניינים בו הם מתבקשים לחתום בהצהרה על סירובם ולפרט את הסיבה לכך. בעצם, זוהי מעין "כפייה" של בתי הדין לעבודה על הצדדים להשתתף בהליך גישור.

הצדדים יכולים להחליט על דעת עצמם לפנות לגישור על מנת לפתור את המחלוקות ביניהם עוד טרם הגשת תביעה לבית הדין. במצב זה שני הצדדים מגיעים להליך הגישור בצורה רצונית, מה שמגדיל את הסיכויים להגיע להסכם ביניהם. על פי מחקר של כהן & כהן, 2003 נמצא כי, שביעות הרצון מתהליכים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים (ADR) ובכללם  גישור,  גדלה ככל שמידת השליטה הן על התהליך והן על התוצאה גבוהה יותר.

גישור לגיל השלישי

גישור לגיל שלישי:

החברה הישראלית, והעולם כולו, עוברים תהליך דרמטי של הזדקנות. הריבוי באוכלוסייה המבוגרת והארכת תוחלת החיים מביאים לעלייה במשך השנים של סיוע וטיפול של בני המשפחה. נסיבות אלה טומנות בחובן פוטנציאל גדול למחלוקות הנובעות או קשורות לגורמים שונים, והן מתעצמות בקונטקסט של הגיל השלישי.

מפסיקות בתי המשפט ניכר בשנים האחרונות ריבוי תביעות הנוגעות בעניינים אישיים ומשפחתיים הקשורים לזקנה ולהשלכותיה. מחלוקות אלה מערבות לעתים קרובות רגשות מורכבים ויחסים בינאישיים סבוכים וארוכי שנים, העומדים אל מול יחסי תלות וצרכים משתנים.

המחלוקות המשפטיות נוגעות להיבטי משפחה וטיפול וקשורים למשל לסידורים מוסדיים, לצוואות ולירושות, לתכנון כלכלי, לתכנון רפואי בשלבי החיים האחרונים, להסכמי טיפול בגיל השלישי ועוד.

המחלוקות המשפחתיות הנוגעות לגיל השלישי קשורות לשינויים ולהתפתחויות שעניינם תהליך הזדקנות טבעי כמו ירידה ביכולות קוגניטיביות, זוגיות חדשה, קשרי תלות ותמיכה, חששות בנוגע לשלבי סוף החיים ועוד. במקרים רבים סלע המחלוקת היא בנושא השאלה: "מהי טובת המבוגר?" וכיצד היא מתיישבת עם הצורך לכבד אותו. כל אלה מלווים ברגשות בעוצמות גבוהות, והם גם נושאים בחובם היסטוריות אנושיות טעונות ומורכבות.

הליכים משפטיים בנוגע לזכויות המבוגרים משפיעים על נפשם, מחלישים ומערערים את ביטחונם ואת בריאותם.

גישור יכול לשמש מתכונת שתאפשר להימנע מהליכים משפטיים פורמאליים, שעשויים לגרום במיוחד בהקשרים של משפחה-זקנה, לנזק רב יותר מתועלת בכל הנוגע לזכויותיהם ולהמשכיות קשרי המשפחה שלהם בשנותיהם האחרונות.

במובנים רבים הגישור הוא הליך "הוליסטי". הגישור נמנע מ"להכריז" מי "צודק" ומי "טועה" במחלוקת או מי ה"מנצח" בה. תכלית הליך הגישור היא לעזור לצדדים להגיע להסכמה ביניהם לפתרון המחלוקת. במהלך הליך הגישור הצדדים עצמם עוברים מעין מסע שמביא אותם להגדרה עצמית (Self Determination) חדשה ביחס למחלוקת איתה הם מתמודדים, או ביחס להתנהלותם בעקבות המחלוקת ואף יכול להביא אותם  למקום בו המחלוקת מאחוריהם והם יכולים לצמוח בחייהם.

יתרונות הגישור במחלוקות הנוגעות לגיל השלישי:

לגישור ככלל יתרונות רבים על פני הפנייה לבתי המשפט.

  •         הליך הגישור יכול להיות מהיר, יעיל וזול יותר מכיוון שאינו מותנה במערכת המשפט העמוסה.
  •         יחסים מתמשכים הכרוכים בתלות ובדאגה:

עם העלייה בגיל מידת התלות הפיסית והנפשית של המבוגרים בבני המשפחה או במי שמטפל בהם בדרך כלל רק מתגברת, והחשיבות של היכולת לקיים קשרים אישיים חיוביים על פני תקופות זמן ממושכות היא קריטית.

שיטת המשפט בישראל מבוססת על עקרונות של תחרות ומלחמה בין הצדדים, והוא עלול להוביל אפילו לנתק ביחסים, ולכן יכול להיות הרה אסון למבוגרים בני הגיל השלישי. פעמים רבות השיקול של "המחיר" במובן של עתיד היחסים האישיים מהווה שיקול מרכזי בקרב מבוגרים הנותנים את הדעת על הצעדים שעליהם לנקוט בשעה שהם סבורים כי קרוביהם פגעו בזכויותיהם.

תכונותיו של הליך הגישור ניכרים בתכליתם "להסתכל קדימה" במיוחד בהקשר של יחסים מתמשכים. על כן, בהליך זה קודם כל מושם דגש על השמעה של דברי הצדדים למחלוקת. בתהליך זה נחשפים לעתים קרובות רגשות שהם העומדים בלב המחלוקת. מגשר מיומן יוכל לזהות, להציפם על פני השטח, וכך לאפשר גם את קידום ההליך וגם את האפשרויות להידברות בהליך עצמו ובעתיד.

בגישור יכולים לבוא לידי ביטוי קונפליקטים משפחתיים בהווה וגם אלו שמקורם בעבר, כמו גם רגשות כלפי המשבר הבלתי צפוי או כלפי משברים מהעבר. כל אלה לא יכולים לבוא לידי ביטוי במערכת המשפטית.


תמונה: Alex Pavloff unsplash

על ידי עצם העובדה שהליך הגישור אינו מבוסס על הכרזת "מנצח" מול "מפסיד", ועצם ההדגשה על שיתוף פעולה בין הצדדים למחלוקת והיכולת להגיע לידי פתרון מוסכם, הגישור מבטיח, מעודד ומאפשר את קיומו של קשר חיובי בעתיד בין הצדדים למחלוקת.

  •         יצירתיות ושתוף פעולה:

גישור הוא הליך גמיש ולא פורמאלי, שמאפשר יצירתיות רבה יותר ומעורבות של הצדדים עצמם ביצירת הפתרון המוסכם, ואין הוא מוגבל לתרופות הסטנדרטיות שבתי המשפט מוגבלים בהן במסגרת פסיקתם.

למשל, בהליך של מינוי אפוטרופוס הצדדים בגישור יכולים להסכים על מינוי אנשים או גופים במגוון סמכויות, בהתאם להסדרים אינדיבידואליים ויצירתיים, וללא כפיפות לחוקים או לכללים שחלים על בית המשפט, שמביאים להחלטות נוקשות.

בהליך של גישור ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים שיהיו מוסכמים על כל הצדדים המעורבים במחלוקת ויתאימו לצורכיהם באמצעות שיתוף פעולה המושג בדרך כלל אחרי העצמה והכרה הדדית.

אנשים מבוגרים בגיל השלישי חווים לפעמים צמצום או אובדן אנרגיה והרגשת פגיעות ואפילו חוסר אונים. הגישור לעומת המשפט מאפשר לכל אחד מהצדדים לנהל בעצמו משא ומתן להשגת צרכיו, תוך שימת דגש על האחריות של כל אחד מהצדדים לקבלת ההחלטות ולתוצאות ההליך.

מימד ההעצמה של הגיל השלישי הוא חשוב ביתר משום שהוא משיב למבוגרים את כבודם ואת השליטה העצמית ומאפשר להם "להשמיע את קולם", הכול מתוך מעורבות והשתתפות שוויונית, ולא מתוך שעבוד למערכת כללים פורמאלית ונוקשה שהליך משפטי רגיל מתאפיין בה.

  •         פרטיות, סודיות ואינטימיות:

הליך הגישור, שלא כהליך שיפוטי רגיל, הוא "סגור" ופרטי, כלומר רק הצדדים המעורבים חשופים לו, ולמעט המגשר אין איש חיצוני שמעורב זו אלא במקרים של מלווים או של נציגים שהצדדים לגישור מסכימים על מעורבותם.

גם המגשר עצמו מחויב לסודיות מלאה לצדדים בגישור ולצדדים שלישיים, וגם לנאמר בינו ובין אחד הצדדים שלא בנוכחות הצד האחר. המגשר חושף פרטים לצד האחר רק אם ניתנה לו רשות לכך (הסודיות הכפולה). גם המשתתפים בהליך מחויבים לסודיות, ועקרון זה נשאר בתוקפו גם אם הליך הגישור אינו מסתיים בהסכם וההליך עובר לבית המשפט.

במחלוקות הנוגעות לבעיות משפטיות של מבוגרים במערכות יחסים אישיות עם בני משפחתם מדובר בדרך כלל בנושאים מוצנעים, הנוגעים למארג היחסים המשפחתי. כלומר, הדברים נוגעים בבריאות, ביחסים אינטימיים, בתכונות אישיות ובפגמים אישיים, בהיסטוריית יחסים, ברגשות ובדברים שבדרך כלל הם בין אדם לבינו, או בין אדם לבין האנשים הקרובים לו ביותר, ומוטב שמחלוקות כאלה תלובנה בהליך שמאפשר הבעה אישית לכל צד בסכסוך ויבטיח שמירה על סודיות, לעומת אפשרות שה"כביסה המלוכלכת" של המשפחה תיחשף, עניין המרתיע מבוגרים רבים מלפנות לבית המשפט.

התכונות של הגישור – הסודיות, והסודיות הכפולה בפגישות הפרטיות – רלוונטיות מאוד לאוכלוסיית הגיל השלישי, ולסכסוכים שהיא מעורבת בהם, והן מאפשרות הסרה של חסמים פסיכולוגיים וחברתיים ששוללים מהמבוגרים גישה למערכות הצדק הפורמאליות.

  •         פורמאליות, טכניות וגמישות:

הליך שיפוט רגיל ניכר בדרך כלל בפרוצדורה פורמאלית נוקשה, שכפופה לדיני הראיות ולמתכונת של הליך ממוסגר ומוגבל בגמישותו. דיני הראיות אינם מאפשרים לפרוס בפני בית המשפט את מלוא התמונה, הרגשות והאנושיות שמאפיינת בדרך כלל מערכת יחסים משפחתית אינטימית.

כללים בהליך שיפוטי רגיל  כמו אי-קבילותה של עדות שמיעה, או גבולות הרלוונטיות של ראיות מסוימות, מונעים מהצדדים להעלות עניינים שלצדדים דווקא חשוב מאוד להשמיע או לפרוס במסגרת יישוב הסכסוך. חשוב מכך, מתכונת של חקירה נגדית בבית המשפט עלול להציב את המבוגר המעורב בו בנסיבות מאיימות, מפחידות ואף משפילות. הליך פורמאלי עלול לגרום לקרעים רגשיים וחברתיים בלתי ניתנים לאיחוי בין בני המשפחה המעורבים.

הליך הגישור לעומת זאת ניחן בגמישות מרבית, והוא אינו כבול לדיני ראיות או לדיני פרוצדורה אחרים. ההליך מתעצב בידי הצדדים ומתגבש בידיהם עם התפתחותו.

הגישור, מעצם אי-התלות שלו בפרוצדורה פורמאלית ובגמישות האינהרנטית שהוא ניחן בה, מאפשר לצדדים להביא את מלוא המידע שלדעתם הוא רלוונטי ומן הראוי שיילקח בחשבון במסגרת עיצוב הפתרון המוסכם, וגם למתן או למנוע את הנסיבות האישיות שעלולות לפגוע ברגשות הצדדים או להעמידם במתח נפשי ניכר.

העצמה (Empowerment):

העצמה היא חיזוק העצמי באמצעות הכרה בערך האישי וביכולת להתמודד עם קשיים, והיא נדרשת במציאות שבה קיימים פערי כוח וביכולות בין פרטים וקבוצות.

העצמה מתייחסת למצב שבו הגישור מאפשר למשתתפים לשלוט בהליך, להבין את מטרותיו, להביא לידי ביטוי את עמדותיהם ואת האינטרסים שלהם ולממש אותם מתוך בטחון עצמי ומתוך הכרה במשאבים העומדים לרשותם כדי לפתור את הבעיה, לקבל את ההחלטות לתקשר וליישב את הסכסוכים.

הכרה הדדית (Recognition):

הכרה היא בחירה מרצון להיפתח כלפי האחר, הבאה לידי ביטוי גם בהבנה, בהקשבה לו ובהכרה במצבו של הצד השני. ניתן לראות כי הכרה בצד האחר יכולה לבוא לידי ביטוי בדרך מילולית, כגון אמירה ישירה או התנצלות או במעשה באמצעות שינוי עמדות וניסיון לגבש הסדר משותף.